Sittaholic











Yes, it’s true, I’ve lost another 700 grams. that’s 1.55 pounds.

And it wasn’t easy, not at all. I didn’t feel well half of the week, and my first instinct was to go to comfort-food-zone (carbs and chocolates and red meat, oh my!), but I didn’t. I let myself take a day off of exercising at Sunday, and did only 10 minutes yoga at Monday, but the important thing is I DID those 10 minutes, and then my motivation came back at Tuseday and it’s still here.

Tomorrow I want to take my measurments again and compare them to starting pint.

Meanwhile, here’s my weigh in for this week:

starting weight – 85.5 kg = 188.5 lbs

last week- 83.3 kg = 183.6 lbs

today- 82.6 kg = 182.1 lbs

my first target (for September): 77 kg = 170 lbs

Advertisements


Okay, this confession thing isn’t as easy as I thought, being that you’re supposed to really confess. yeah, even about the not-so-great stuff.

Brace yourselves!

  • I DID NOT exercize yesterday. In fact, I barely moved from my desk, where I worked my ass off because of a deadline.
  • I DID NOT exercise today either.
  • I AM going to do some yoga in front of the DVD in a few minutes, and tomorrow morning I have an appointment at the gym with my favorite trainer, who is going to refresh my routine.
  • The weather is terrible, and it makes me feel fat and depressed and lose any motivation at all (not just in healthy-eating and exercising).
  • I power-walked with my mom two days ago and hated each and every minute, I much rather run or do the eliptical (my favorite).
  • Speaking of running and eliptical-ing, I’m getting better and better at both.
  • Damn headache, go away! (sorry folks, I’m hoping my headache reads the blog)

That’s it for today. I’m gonna do some yoga and go to sleep. Nighty Night.



{April 30, 2009}   Weekly Weigh-In

Yeah, I missed the Wednesday Weigh-In, but I did comment on April post at the Sisterhood, and YAY for me! Not only did I lose 1.9 kg (4.2 lbs) but I lost 2.2 kg (4.8 lbs ) this week and one percent fat since September. Turns out the scales at my nutritionist’s and at the gym are almost sync.

Anyway, I still have a lot of weight I must shed (77 kg is my first goal, for September 1st), and my fat percentage is sky-rocketing even considering the loss, it’s still 47%. But I must say seeing the numbers on the scale move downwards for once was a) refreshing, and b) super motivating.

Devoting time to workout each and every day has really worked for me so far. I’m not very hard on myself and I do consider even ten minutes of Youtube Yoga a workout when I don’t have time for more or when I’m extra tired (most of the time, as I happen to have a 2 year old son). I also took Mizfit’s advice to playout with my kid, though I do no particular exercises but run and jump with him in our backyard or play ball.

I’m hoping to report not-too-differently next week, though I do not  fool myself to think that I’m gonna lose 5 pounds each week.



Hi Everybody,

I’ve decided to join the sisterhood for their confessions on Mondays and Weigh-ins at Wednesdays. So here goes nothing:

  • I managed to workout everyday at least for 10 minutes and I almost can’t believe it! feels great.
  • What feels less than great, though, is that i couldn’t shut my mouth for the first couple of days; I just ate and ate…
  • But I DID manage to eat well during the weekend, although it wasn’t easy at all.
  • I realized it’s better if I eat a good, filling meal when I’m hungry, because if i try to ignore my hunger, I’ll just snack on junk all day (that’s what happened yesterday).
  • Playing with C (my 2yo son) can serve as a mini-workout, and he loves it when we jump a lot and play ball!
  • Yesterday I ran for the first time ever and it was so good. It took me only 20 min to get where I usually have to walk for 40 min.

That’s all for today, see you at Wedensday.



{April 24, 2009}   אח, איה, אאוץ’

ארבעה ימים חלפו ואני נעזרת בכם כדי להבהיר לעצמי מה עשיתי, איך התקדמתי ואילו תובנות עלו במוחי בימים האחרונים.

בגזרת האוכל, כפי שאתם יכולים לראות בעדכוני הטוויטר בעמודה מימין, חטאתי פה ושם. גם אתמול, אחרי הביקור אצל הדיאטן, יצאנו לאכולפיתות וטחינה (אחח, טחינה!). אבל אני על הדרך הנכונה: אני מקפידה לאכול יותר פירות וירקות; אני משתדלת להיות מודעת לנקודת השביעה שלי; אני שותה יותר בכלל, ויותר מים בפרט.

בגזרת האימונים, הצלחתי לעסוק בפעילות גופנית מדי יום. לומר, כמעט. ביום הראשון צץ איזשהו אירוע משפחתי שהסתיים מאוחר אלתוך הלילה ולא הותיר לי זמן להתעמל. אבל מלבד אותו יום עמדתי במשימה. ביום רביעי עשיתי פילאטס מול הDVD. חברים, הדבר הזה כואב! זה נראה קל, זה לא נורא קשה תוך כדי האימון, אבל השרירים שלי זכרו את האימון הזה לפחות יומיים, ואני רגילה לאימוני כוח עם משקולות לא קלות. טוב, אני סוטה מהנושא. ביום חמישי (אתמול) לא היה לי הרבה זמן לאימון ולכן התאמנתי על הקרוס טריינר רק 10 דקות, אבל העליתי את רמת הקושי לארבע וזה היה מורגש בהחלט. אחר כך עשיתי אימון כוח של 45 דקות. אני לא יודעת אם זו השפעת הפילאטס מהיום הקודם או שיצאתי מכושר בגלל פסח, אבל וואו, כבר המון זמן שהשרירים שלי לא צרחו עליי בעוצמה כזו ולמשך כל כך הרבה זמן. הרגשה נפלאה (אני מטורללת, אני יודעת). לאחר שחזרתי הביתה התאוששתי ועבדתי כדי להרוויח את לחמי (גם אם זה לחם עינן) יצאתי לדשא עם הבן שלי ויחד שיחקנו כדור וקפצנו על הטרמפולינה בערך 40 דקות. אני לא מחשיבה את זה כפעילות גופנית פר-סה, ולכן גם לא הוספתי את הזמן הזה לציר ההתעמלות מימין, אבל תאמינו לי. זו. הייתה. פעילות. גופנית. בכל אופן, זה היה אתמול. היום (למעשה, לפני שעה) התאמנתי שוב מול הDVD של דליה מנטבר. אחחחח!

מה שמקל על הכאבים הוא מזרן היוגה הוורוד והחתיך שלי (דמיינו מבט מזוגג). ועם כל הגיחוך שבדבר, אני גאה בעצמי שאני מצליחה לפנק את עצמי בדברים שאינם אוכל. זה אולי לא נשמע כך, אבל זה הישג חשוב מבחינתי, כיוון שרוב הזמן אני רצה לאוכל ברגע שאני זקוקה לפינוק/נחמה או כל דבר, בעצם.

בסך הכול, נראה לי שאני עומדת בציפיות שלי מעצמי עד כה. בשבת אני לא מתעמלת, אבל אני מקווה שאצליח לצאת לג’וגינג במוצאי שבת.

בינתיים – שבת שלום וסוף שבוע נעים!



היי לכולם, אני יושבנית.

מה זה יושבני בכלל? זו מילה עם צליל מהמם (באוזניי) שמתארת מי שמנהל אורח חיים בלתי פעיל, או במילים פשוטות: פדלאה במצב מתקדם (כמוני, בדרך כלל).

עוד מעט אלך למדוד את ההיקפים שלי בפעם הראשונה זה הרבה זמן, אבל עד אז אני רוצה לספר לכם עליי בכמה מילים:

לפני שנתיים וחצי ילדתי. לפני ההריון שקלתי 66 ק”ג (המשקל הגבוה ביותר שלי עד לאותה נקודה), בסוף ההריון שקלתי קרוב למאה ק”ג וחודשיים אחרי הלידה שקלתי 85 ק”ג. היה לי קשה מאוד להוריד את המשקל, שנצבר ברובו מנוזלים ומבורקסים ולא בגלל משקל העובר, כמו שנהגתי להשלות את עצמי. לכן פניתי לנטורופתית קשוחה שסייעה לי להשיל עשרים וחמישה קילוגרמים בתוך פחות משמונה חודשים. נשמע נפלא, נכון? אז זהו, שלא.

במהלך אותם שמונה חודשים החיים שלי סבבו סביב שני צירים: הבן שלי והאוכל. עבדתי במשרה מלאה בשתי העבודות הללו, ובעוד שהראשונה היתה קשה אך מתגמלת, התוצאה של העבודה השנייה אמנם נראתה לעין (וזיכתה אותי בלא מעט מחמאות וקריאות התפעלות) אבל הותירה אותי עייפה, מתוסכלת ובעיקר חלשה מאוד. חשוב לציין שבמשך אותו זמן לא התעמלתי בכלל, בעיקר כי לא נותרה לי שום אנרגיה להשקיע בפעילות גופנית. הנטורופתית דחקה בי לרדת במשקל עוד ועוד, למרות שכבר הייתי רזה מאוד וסבלתי מבלקאאוטים ושאר דברים לא נעימים. כשהיא שמעה שאני עומדת להפסיק להניק, היא הודיעה שתקצץ לי עוד בתפריט (לכאורה בצדק, נשים שמניקות זקוקות למזון רב ועשיר יותר) וכאן נשברתי.

תוך פחות מחצי שנה עליתי את כל עשרים וחמישה הקילוגרמים וחזרתי לכל ההרגלים הגרועים שלי (קפה, פסטות בשמנת, לקחת לעצמי עוד ועוד מאותה מנה).

השנה בספטמבר נמאס לי סופית לא רק מאיך שאני נראית, אלא מהחולשה שלי – א. מול האוכל. ב. באופן כללי. החלטתי לקחת את עצמי בידיים והפעם לגשת למבצע הזה כשהמטרה הראשונה והעיקרית שלי היא לחזק את הגוף שלי ולחזור לפעילות גופנית והמטרה המשנית היא לרזות ולהתחטב. מאז ידעתי עליות ומורדות ופחות או יותר נשארתי באותו משקל, אבל ההישג שבו אני גאה יותר מכול הוא שלראשונה בחיי הצלחתי להתמיד בפעילות גופנית וכבר שלושה חודשים בערך שאני מתאמנת שלוש פעמים בשבוע (קרוס טריינר + אימון כוח).

כדי לרענן את המוטיבציה המידלדלת שלי לאחר הפסח וגם לראות בבירור את התוצאות ולא רק למלמל ש”נדמה לי שרזיתי קצת בגב”, החלטתי למדוד את ההיקפים מדי שבועיים ואת אחוזי השומן מדי חודש מלבד זאת אני נשקלת כל שבוע).

והרי ההיקפים שלי כפי שנמדדו הבוקר (הכול בסנטימטרים):

ישבן- 115″

ירכיים- 105″

בטן- 99″

מותניים- 83″

חזה- 101″

זרוע- 34″

והמטרה שלי לאחד בספטמבר 2009:

להוריד 10% ממשקל גופי הנוכחי, כלומר, להגיע ל-77 ק”ג

להתמיד בפעילות מדי יום (גם הליכה או משחק עם הילד בפארק נחשבים)

להוריד מהיקפי הישבן והבטן שלי

להוריד את מסת השומן

לא להרגיש חלשה, רפויה או מתוסכלת, אלא חזקה, בריאה וחטובה



et cetera